בין השנים 2004-2006 יצרתי את סדרת הצילומים "דיוקן משפחתי", מסע ויזואלי אל לב התא המשפחתי והאמהות. כאמא צעירה באותה תקופה, מצאתי את עצמי מתמודדת עם מערבולת של רגשות, ציפיות ושאלות זהות.

בסדרה זו, חקרתי את המורכבות של חיי המשפחה דרך עדשת המצלמה. הצילומים משקפים פנטזיות לצד מציאות יומיומית, מחשבות על תפקידי כאם לצד התמודדות עם הציפיות שהצבתי לעצמי. הוקסמתי מהקסם והאתגר שבאמהות, אך במקביל התמודדתי עם חששות עמוקים הנוגעים לתפקוד המשפחתי ולהשפעה המכרעת שלי על ילדיי. דרך הצילומים, ביקשתי לא רק לתעד, אלא גם להתמודד עם השאלות הגדולות של זהות, תפקיד ומשמעות בתוך המסגרת המשפחתית.

גיבורי הסדרה הם בני הבכור ואני, אך הרחבתי את המבט גם לחברים, בני משפחה ואמהות צעירות אחרות. מתוך רצון לשזור את חווית ההורות שלי עם זיכרונות ילדותי בשנות השבעים, בחרתי לצלם את הסדרה בשחור-לבן. האסתטיקה המכוונת מהדהדת את הצילום של אותה תקופה, יוצרת גשר ויזואלי בין העבר להווה ומעניקה לתמונות מימד נוסטלגי. בכך, הסדרה לא רק מתעדת את ההווה, אלא גם מקיימת דיאלוג מתמשך עם העבר, מאירה את ההמשכיות והשינוי בחוויית המשפחה לאורך הדורות.

הסדרה מזמינה את הצופה להתבונן מקרוב בדינמיקה המשפחתית, על כל גווניה ומורכבויותיה, ולהרהר על משמעותה של משפחה בחברה המודרנית.

​