מסע צילומי זה חוקר את הקיבוץ, צורת התיישבות שיתופית הקיימת רק בישראל. כמבקרת סקרנית מבחוץ, נמשכתי לשוטט בקהילות אלו, כשהמצלמה שלי חושפת שפה אדריכלית חוזרת המגדירה את נוף הקיבוץ. באמצעות המצלמה התגלה מבנה מכונן, חזרתי. אדריכלות אופיינית של מבנים פרטיים וציבוריים, ספריה, חדר אוכל, גן ילדים, גינת קקטוסים, רחבת טקסים, מועדון, כלבו. אפילו גינון וצמחייה טיפוסיים. ועדיין, לכל קיבוץ אופי ייחודי משלו, מעוצב על ידי תושביו וההיסטוריה הספציפית שלו - כמו קפסולות זמן השומרות על אלמנטים מתקופה אחרת.

הסדרה קיבלה משמעות עמוקה חדשה בעקבות האירועים הטרגיים של ה-7 באוקטובר 2023. מתקפות הטרור ההרסניות גרמו לסבל עצום בקהילות באזור עוטף עזה, כאשר תושבי הקיבוצים נושאים בנטל כבד במיוחד. ב-2014 צילמתי בקיבוץ ניר עוז במהלך ביקור אצל חברה שחזרה לאחר שנים של חיים בעיר. תמונות אלו היוו השראה ליצירת קולאז' המשלבת את נוף הקיבוץ עם נופי ילדותי בנתניה. מודפסת כהדפס רשת, עבודה זו מאחדת את הקיבוץ ואת חוף הים לכדי נוף ישראלי מובהק, המסמל את גורלנו המשותף והערבות ההדדית. ברקע, שלטים על אחד ממבני הקיבוץ הנושאים את הכיתוב "משאבי אנוש" ו"רווחה".

סדרה נוספת, שצולמה בקיבוץ נען במהלך מגפת הקורונה, מתעדת את ההשלכות של סופה קשה. עצים עתיקים נעקרו מהשורש, משווים למקום מראה של הרס לאחר אסון.

אוסף זה כולל צילומים משישה קיבוצים ברחבי ישראל, כשלכל אחד מהם סיפור משלו: ניר עוז, מגל, גבעת חיים (איחוד ומאוחד), גבעת השלושה ונען.