נשים באדום
צבע אדום הוא שם הקוד לאזעקה המתריעה על מצב חירום, בדרך כלל בעקבות שיגור טילים לעבר אזורים אזרחיים בישראל. התערוכה "נשים באדום" נוצרה כחלק מסדנה של מרכז "חוסן" בשדרות בשנת 2016, ובה השתתפו אחת-עשרה נשים נפגעות טראומה, עובדות עיריית שדרות. התערוכה הופקה על ידי מרכז חוסן בשדרות, עיריית שדרות מכללת ספיר ופסטיבל קולנוע דרום. השילוב בין גופים אלה יצר תערוכה יוצאת דופן שהציגה צילומים מבוימים של הנשים בהשראת סיפוריהן האישיים. במקביל, הוצגו בתערוכה מונולוגים בהם הנשים מספרות את סיפוריהן הנוגעים לנשיות ומלחמה. שמות העבודות בתערוכה הם ציטוטים מתוכם.
"פתאום אני רואה את המטבח שלי כאילו מכוסה באבקת סוכר" (אורלי)
"על מי אני מגוננת? אולי רק על התינוק והגדול יצליח לרוץ לבד?" (עדינה)
"איך תיראי בעוד שנה? אולי יכאבו לי הרגליים? אולי תהיה לי גיבנת?" (יפה)
"את רוצה לגונן על הילדים אבל את לא יכולה, את לא יודעת איך..."(דבורה)
"אני יכולה לצרוח באמוק, כל הגוף רועד" (איבט)
"מה חשבת לעצמך שהצעת לי נישואים על הנוף של עזה?!" (שנהב)
את הפרויקט יזמו הגר סעד ואושרי חיון, ואצרה ד"ר אורנה אוריין. התערוכה "נשים באדום" לקחה חלק בפסטיבל קולנוע דרום, שדרות (2017) והוצגה בפסטיבל הצילום הבינלאומי בתל אביב (2018).