אישה מתבוננת בעשור שחלף. בשנות השלושים לחייה היא מקימה משפחה. מצוידת במצלמה, היא יוצאת למסע של חקר, ומתעדת את דרכה.
צילומיה של יעל ארגוב-חכמון הם יומן מסע שמתקיים בתנועה בין תיעוד היום יום, ובין הפנטזיה. אלה נוכחים בו-זמנית בצילומים.
נושאי הצילום לקוחים משגרת היומיום; תצלומי משפחה, מרחבים ביתיים, צמחיה, גינות ציבוריות ופרטי בניינים. אלה תצלומי בזק אשר מחד יוצרים תחושת שיטוט ומיידיות ומאידך מציעים הצצה ומחשבה על בימוי ותפאורה. הצטרפותם של הדימויים זה לזה מבקשת להרכיב את החלקים יחד, ליצור סיפור או לפענח תעלומה.

 

העשור שנפרש בעזרת תצלומים משפחתיים מנקודות זמן שונות, בגיאוגרפיות מתחלפות, מדגיש את הרגע שנצרב בתמונה ומעלה את השאלה – מה אנחנו בוחרים לזכור? אילו חוויות נשארות איתנו, ואילו זיכרונות או חלומות אנו בוחרים להשאיר מאחור. מתוך איגוד התצלומים נרקם סיפור חדש, בין מה שהיה לבין מה שהומצא – למה שקיים בגבולות המטושטשים של אמת וזיכרון.

 

התערוכה התקיימה בגלריה ויטרינה ע"ש ג'וליה מזרחי, המחלקה לעיצוב, מכון טכנולוגי חולון 2018. אוצרת: מיה ענר